חיפוש חכם

A- A A+

פוליטיקה ותאונות דרכים

פרשת שלח היא ללא ספק פרשה פוליטית. במרכזה סיפור המרגלים, המספרים לעם על יופיה ופוריותה של הארץ, ויחד עם זאת על חוסר הסיכויים לכבוש אותה. שנות המדבר יהיו העונש: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו", עד שיצמח דור חדש: "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאותי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה". המרגלים הפכו לסמל של אי אמון בכוחו של העם, של הבגידה בארץ ישראל והוצאת דיבתה הרעה, ושל הסירוב האידיאולוגי לפעמים לעלות.

 

תמונת הפרשה לא תהיה שלימה, אם לא נהפוך את העיגול לאליפסה, ואם נשכח את סיפור המעפילים. בעקבות המרגלים, אוסר משה על העם לעלות ולכבוש. לא כל העם שומע בקולו, ומשה מתריע כנגדם: "למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח".

פרשת שלח יוצרת, איפוא, שיווי משקל בין הכיוונים. לפנינו שתי סכנות סימטריות; מרגלים ומעפילים, כניעה ומרד. לפעמים נראה, שיש כאן הרבה יותר מאשר פוליטיקה. אלו הן אופציות פסיכולוגיות בסיסיות. מצד אחד - היסוס אובססיבי, פחד להתחייב ולהסתכן. מצד שני - הימור היסטרי, הרפתקנות במצבים לא ברורים ובסיטואציות שלא נחקרו עד תום.

עמדות פסיכולוגיות אלו, המשתקפות בכל תחומי החיים - למן האהבה ועד לעולם האקדמי - יוצרות מטוטלת מסוכנת, המתנדנדת משמאל לימין ומימין לשמאל; בין היסוס לבין הרפתקה, בין כניעת היודנראט בלודז' לבין מלחמת הקנאים במצדה. בתקוה לגאולה התבטאה המטוטלת בשתי האופציות שחכמים פסלום גם יחד: דרכם של 'דוחקי הקץ' שרצו להאיץ את קצב ההיסטוריה, ועמידת 'רוחקי הקץ', מרחיקי גאולה.

 

מה הפתרון? דרך שלישית שתהא לא זו ולא זו? לא! דרך רביעית שהיא גם זה וגם זה. זה סוד הנהיגה, משל מופלא לחיים כולם ולפוליטיקה בכללם. יש במכונית שתי מערכות עיקריות; הראשונה, מערכת האינפורמציה - ההגה. השנייה, מערכת האנרגיה הנשלטת ע"י דוושות התאוצה והבלימה. כדי להמנע מתאונת דרכים חייבים לפעמים לבלום ולעתים דוקא להאיץ! יש זמנים שעלינו לבלום, וזהו רעיון שלוש השבועות שהושבעו ישראל שלא יעלו בחומה. ויש זמנים שבהם אנו חייבים דווקא ללחוץ על דוושת הדלק, שהרי 'קול דודי דופק' כפי שלימדנו ריה"ל ובעקבותיו הרי"ד סולובייצ'יק.

 

זאת מצינו בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק מו) שם מבואר כי בפסוק שציטטנו 'והיא לא תצלח', יש להדגיש את המילה 'והיא'. מכאן, מסיק ר' צדוק, הפסוק מלמד אותנו "היא ולא אחרת, שיש זמן אחר שמצליח, והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא". דברים אלה מבוססים על המשנה כי ב'עקבות המשיח' תנצח החוצפה. המעפילים מגשימים את החוצפה האנושית שתתעורר בעתיד. ואנו נסביר זאת בציונות זמננו. ר' צדוק לימד אותנו שהנסיון להעפיל יצליח! ההסטוריה היהודית המודרנית אכן מתבטאת בשינוי הסמנטי שחל במילה מעפילים; הגנאי הפך לשבח. לא לחינם נושאים שם זה אלו שהתדפקו והצליחו לפרוץ את שערי הארץ.

 

לפעמים הסכנה היא לאכול את 'התאנה פגה' לפני שהבשילה. זאת סכנת איבוד הבלמים. לפעמים אסור להחמיץ את השעה, זאת סכנת הבלם שנתפס באמצע צומת סואן. אין מחלוקת, אלו ואלו צודקים. לנו נשאר תפקיד קטן ומיזערי; להחליט מתי עת להאיץ ועת לבלום, וזאת משימתם הגדולה ביותר של הנהגים. הקב"ה יעזור לנו להיות צודקים וחכמים גם יחד.