חיפוש חכם

A- A A+

מחלות הדור

אל מול תלמוד תורה אסורה לנו בימי אבלות. אך, במשך דורות רבים, ביום הטראגי ביותר של השנה, תשעה באב, בו התאבלנו על חורבן הבית, למדנו את אגדות החורבן, ובמרכזן סיפור קמצא ובר קמצא. היתה זאת התראה לדורות. לא היה ספק לחכמים שנחזור לארץ ישראל ונזכה שוב בריבונות הממלכתית. כל תשעה באב למדנו שהסכנה האיומה ביותר האורבת עלינו היא שנאת חינם הפוגעת בעצם האפשרות לשבת ביחד ואף מסכנת אותנו במלחמת אחים הפותחת חזית פנימית, דווקא כאשר אנו באמצע המאבק הקשה בחזית החיצונית, נגד סכנות האורבות עלינו מבחוץ. כשלמדנו קמצא ובר קמצא במשך הדורות הבטחנו לא ליפול במלכודת זאת יותר. רצח ראש הממשלה היה הפרה איומה של נדר הדורות. היתה כאן מזיגה איומה של רשעות ואווילות, שפגעה בתורה, בעם ובארץ גם יחד.

 

זהו הצד האחד של ההתפתחות. האסון הביא בעקבותיו כתופעות לוואי תוצאות מדאיגות רבות, שהזינו את הפילוג והשנאה בעם. ההתפתחויות שלאחריו עלולות לפגוע באפשרות המשך הוויכוח הרעיוני והעמידה על דרכינו. כבפעמים רבות בעבר, עלולים אנשים רבים בעקבות הרצח להגיע למסקנה הפוכה, המסכנת את עצם האפשרות להמשיך בוויכוח ההכרחי בו אנו נתונים. בעקבות כל זאת, חייבים אנו בחשבון הנפש.

 

חשבון נפש אך לא אשמה. בכל חברה יש יסודות סוטים וכנגדם אנו חייבים להלחם באמצעות המשפט, המשטרה, וכדו'. כדי למנוע את הופעתם - אנו משתדלים לחנך. הדבר נכון גם לגבי הגוף החי. אנו חייבים להגן על הבריאות שלנו ולהלחם כנגד המחלות.

 

השוואה זאת בין הגוף החברתי לגוף החי, ולמחלותיו, מאפשר לנו לדעתי להבין ביתר קלות את הבעיות בהן החברה האנושית מתלבטת. וזאת אף על פי שרק לעתים נדירות המשל דומה בדיוק לנמשל. כדי להסביר זאת, ארחיק עדותי אל חברות אחרות. חברות אלו חלוקות בתוך תוכן לשתי קבוצות, אותן ניתן לכנות ימין ושמאל. שתי קבוצות אלו נוטות לחלות במחלות הפוכות. הימין נוטה לסבול ממחלות אלרגיות, כלומר מתגובת יתר, לפעמים חולנית ומזיקה מאוד לחומרים הבאים מהחוץ, אף שלפעמים הם תמימים לחלוטין. השמאל, לעומת זאת נוטה לחלות בכשל חיסוני, המערכת החיסונית אינה מסוגלת להגן על הגוף בפני סכנות חיצוניות, ולפעמים אף אינה מכירה אותן כמסוכנות. האלרגי מגיב יתר על המידה, בכשל החיסוני האדם אינו מגיב, אינו מגן על עצמו בצורה מספקת.

 

אם נעבור מן המשל לנמשל הפוליטי, אנו יכולים לתאר לעצמינו דמויות אלו נאבקות על הדרך. בחברות רבות האלרגיה של הימין באה לידי ביטוי בשנאת הזר ובגזענות. מצד שני הכשל החיסוני של השמאל בא לידי ביטוי לפעמים בשיתוף פעולה עם האוייב. כך למשל מרגלי האטום באמריקה עשו זאת מטעמים אידיאולוגיים. לפנינו שתי מחלות מנוגדות ועלינו להמנע משתיהן. ההגות החסידית תיארה תגובות אלו, כשהיא משתמשת בסמלים הידועים לנו מספירת העומר. חסד וגבורה הן שתי מידות מרכזיות, המתוארות על ידי יד ימין (חסד) ויד שמאל (גבורה). בפוליטיקה המדות הללו התהפכו, כמו חותם המשאיר רושם הפוך מהחרות בו. מוקד הימין הפוליטי במידת הגבורה, בהתנגדות לרע. מוקד השמאל הפוליטי במדת החסד, באהבה לכל מה שחיצוני. בחסידות למדנו שבשתי המדות הללו יכולות להופיע פסולת. אנו יכולים להשרף מאש הגבורה, אך אנו יכולים גם לטבוע בים החסד. האלרגיה היא הפסולת של הגבורה. הכשל החיסוני, המולד או הנרכש, הוא הפסולת של החסד והאהבה. רק שיווי המשקל שבין הגבורה והחסד מבטיח את הפעילות הנכונה של המידות, וזאת התפארת, כלומר מידת ההרמוניה.

 

אולם המחלות לא תמו. קיימת מחלה שלישית המאיימת על כולם, ימין ושמאל גם יחד. והיא המחלות האוטו-אימוניות. שומרי הגוף אינם מסוגלים להבדיל בין החוץ והפנים, בין אויב לאח, ותוקפים את התאים ואת הרקמות של הגוף עליו היו צריכים להגן. את המחלה הזאת חוינו פעמים רבות בהסטוריה היהודית. על המחלה הזאת למדנו בסיפור קמצא ובר קמצא.