חיפוש חכם

A- A A+

ויכבד לב פרעה

"ויחזק ה' את לב פרעה". האמנם מתעלל הקב"ה בבריותיו? הרמב"ם חשב שאכן זכות התשובה נשללה מפרעה. הוא קבע (הל' תשובה פ"ד) ש"ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה". להבנת דבריו נשתמש ברעיון שנבט בפירוש הרמב"ן והניב פרי בכתביהם של גדולי הדורות האחרונים. הרעיון מחזיר אותנו לפרשת גן עדן ועץ הדעת. כל מפרש הוסיף פרספקטיבה משלו, ויש נופך אמת בכל אחד מהם. לימדנו הרמב"ם שמעבר לפשט פרשת גן עדן מתארת תהליכים המתקיימיםבתוך הנפש האנושית. הנחש, וליתר דיוק הרוכב עליו (עפ"י חז"ל), הוא היצר הרע שבתוכנו.

 

זהו פירוש מופלא המלמד אותנו רבות על מבנה הנפש האנושית והכוחות הפועלים בתוכה. אולם ר' חיים מוולוז'ין, בעקבות הרמב"ן, מעלה הערת הסתייגות על פירוש זה, ופותח דלת נוספת למתרחש בתוכנו. ר' חיים תמה, הלוא השיח עם הנחש נראה כמתקיים עם ישות המצויה מחוץ לאדם. לא יקשה לרמב"ם לענות על קושייה זאת; אנו משליכים החוצה מה שנתון בתוכנו. אך חידושו של ר' חיים מופלא. אמנם כן, לפני החטא הנחש בחוץ והפיתוי חיצוני, אחרי החטא הוא נכנס פנימה: "המפתה את האדם הוא בתוך האדם עצמו" (נפש החיים, שער א פ"ו). יתירה מזו, הוא אף גונב את זהותו של האדם, מתחזה ל'אני' שלו; "מתדמה לאדם שהוא עצמו הוא הרוצה ונמשך לעשות העוון ולא שאחר חוץ ממנו פיתהו".

 

פרעה המלך הכל-יכול הפך להיות עבד, עבד ליצרו. כל אדם חשוף לסכנה זו המבוטאת במלה עברית מופלאה באכזריותה: התמכרות. האדם שהיה חופשי נמכר, על פי רוב הוא מוכר את עצמו, לעבד. וזאת אף אם הוא עשיר, חכם, ואף לכאורה, בעל עוצמה וכוח.

ר' יוסף יוזל, הסבא מנוברדוק פיתח את רעיון ההפנמה וההתמכרות של ר' חיים. הדוגמה שלו התבקשה מאליה: "כי מעשני האופיום מיד שלוקחים המקטרת לתוך פיהם הם מרגישים התפשטות הגשמיות, תמונות שונות ומשונות... ומתוך חלומות והזיות כאלו, במיתת נשיקה כזו הם נפטרים מן העולם לגמרי" (מדרגת האדם עמ' ב).

 

הנחש מבטיח, אולם הוא בדאי. גזר הדין הסופי אינו מיתת נשיקה אלא נשיכתם של ייסורים קשים. סמים הם הדוגמה הבולטת ביותר של הפיכת המלחמה עם הנחש; בתחילה זו מתרחשת מעבר לגבולות ה'אני', ואז ההחלטה השכלית עדין מספיקה. אח"כ הנחש חודר פנימה והשכל חסר אונים, כדברי הסבא מנוברדוק: "אף שיודעים אנו את הרע שבכל הדברים האלו, בכל זאת אין בכח הידיעה הזאת להוכיח גם את הטבע הזה". אין בכוחנו "להוכיח", ובלשוננו: לאלף ולבקר, את הכוח שחדר לפנימיותנו ומאיים להרוס אותנו. סמים הם דוגמה קלאסית, אך זה נכון גם לגבי אלכוהול, סיגריות ו'ערכים' שמלמדת אותנו הטלויזיה. זה סוד הפרסומת, המפורשת והמובלעת; היא מתהדרת בכוחו של הנחש כפי שהיא מעידה על עצמה בפרסומת על הפרסומת, תוך שהיא מנסה לשכנע אותנו לצרוך אותה.

 

האם ניתן להשתחרר מהנחש? ר' יצחק עראמה בעל 'עקידת יצחק' (שער לו) התנגד לדעת הרמב"ם: "ואמנם האמת יורה דרכו, שאין ממדת הדין של מעלה לאמר לרשע הוסף רשע חלילה, ואע"פ שיהא בתכלית המרד והפשע... לבלתי התייאש מעמוד על נפשם לאמר איך נשוב אל ה' ואנה נבוא... והשער הזה לא יסגר לעולם".

זה הפרדוכס; פרעה ישאר עבד ועבדיו ישתחררו. מוסר ההשכל האמיתי הוא שאת המלחמות צריך להלחם מעבר לקו הירוק של ה'אני', לפני חדירת הנחשים.